למה מבריזים?

תופעת ההברזה מלימודים מוכרת לכל תלמיד תיכון. איך מתמודדים איתה?

| מאת: יסמין מלסה

"הייתי בשוק! ילדה בכיתה י’ לא יכולה לעשות מה שבא לה. בכלל לא ידעתי. לא ידעתי שהיא מבריזה מבית הספר, עד אותו רגע שקיבלתי את הטלפון מבית ספר. הייתי בשוק. כל בוקר היא מתלבשת, יוצאת עם הילקוט ובו ארוחת העשר, ונפרדת לשלום. מי היה מאמין שהיא יוצאת מהבית אך לא מגיעה לבית הספר? כל כך מוזר… הציונים שלה בסדר, החברות שלה נראות לי נחמדות ולא מזיקות. גם בבית היא מתנהגת יפה, וחוץ ממריבות פה ושם יש לה גבולות. אני יודעת שהיא לא מעשנת ולא שותה אלכוהול. היא יוצאת עם חברים, אבל תמיד חוזרת בזמן. אז מה לכל הרוחות קורה פה"?

כך פורסם ב"עשרפלוס", אתר אינטרנט להורים ומתבגרים.

תופעת ההברזה מבית הספר מדאיגה מאוד את המורים ואת ההורים. למה תלמידים מבריזים, ומה אפשר לעשות בעניין?

תלמידים שלא מגיעים לבית ספר באופן קבוע, או נעדרים מבית הספר בממוצע כעשרה ימים בחודש, בדרך כלל נוהגים כך עקב אחת מהסיבות הבאות: לא "בא לו", בעיות התנהגות, בעיות חרדה או בעיה אמתית כלשהי.

לא בא לי
זו הקבוצה הגדולה ביותר, שבאופן מפתיע מייצגת בעיקר חבר’ה נורמטיביים. אין להם בעיות של דחייה חברתית, צוות בית הספר מתנהג אליהם כראוי, וברגע שהם במסגרת הלימודית, הם מצייתים לכללי בית הספר. אפילו יש להם ציונים טובים בבחינות. אבל אין להם חשק לקום בבוקר ולתחושתם הם ‘מסתדרים גם בלי להיות בשיעור’.

איך מתמודדים?
למרות שנראה שזו הקבוצה שהכי קשה להתמודד איתה, על ההורים להבהיר חד משמעית שאי הגעה לבית ספר אינה מקובלת עליכם. במקביל, שיתוף פעולה עם הצוות החינוכי של בית הספר יקל על השבתו למסלול הלימודים.

בעיות התנהגות
המילה "מרד" הכי מתאימה למקרה הזה. מדובר בקושי של התלמיד לקבל סמכות וגבולות.

איך מתמודדים?
כדאי לחשוב על שיתוף פעולה עם איש מקצוע. לעתים קרובות שיחות ספורות עם איש מקצוע מתאים יעניקו לתלמיד ולהוריו כלים והבנה להתמודדות ראויה עם הקושי.

בעיות חרדה
אלו תלמידים שבדרך כלל מתלוננים על כאב פיזי, כמו כאבי בטן או כאבי ראש. חלק מהם חוששים להתמודד עם המסגרת, וחלק מהם חוששים מכישלון לימודי או חברתי.

איך מתמודדים?
מדברים. עם תלמידים אלה ההורים חייבים לשוחח, כדי להבין היטב את מקור החשש. חשוב שזו תהיה שיחה ישירה ולא שיפוטית.

בעיה אמתית
ייתכן שהתלמיד חווה פגיעה מצד תלמיד אחר, איש צוות, ואולי אפילו מישהו מהסביבה הטבעית שלו שאינו קשור לבית ספר.

איך מתמודדים?
חשוב לשוחח בהקדם עם התלמיד על כך. אם חושדים, לא לחשוש לשאול שאלות ישירות, כמו: “אני חושב שמישהו פוגע בך, תוכל לומר לי מי?”. הילדים האלה נתונים במצב הקשה ביותר, ואם לא נאתר אותו בזמן הם עלולים שלם מחיר מר וכבד. גם במקרה כזה מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע.

עדה כהן, יועצת חינוכית בתיכון רבין בבאר שבע מאשרת כי אכן יש כמה סיבות להברזות של תלמידים משיעורים: "יש כאלה שמאוד קשה להם עם הלימודים, והם לא מגיעים כי הם בעצם מתחמקים מלהתמודד עם הקשיים. אחרים יש להם בעיות אחרות למשל בעיות חברתיות, לא מרגישים שייכים לכיתה או לבית הספר. בנוסף, יש תלמידים שיש להם בעיות בבית כמו בעיות כלכליות או אחד ההורים חולה או משבר במשפחה ואז אין להם כוחות להגיע לבית הספר".

כהן גם מציעה פתרונות, המבוססים על ניסיונה: "קודם כול צריך לבדוק איתם למה הם לא מגיעים, לבדוק את הצרכים שלהם, מה הם צריכים מבית הספר. אולי מערכת מיוחדת או מתרגל או חונך אישי. אם תלמיד לא מגיע הוא גם צריך לדעת שהוא משלם מחיר, וצריך להראות לו שלכל קושי אפשר למצוא פתרון ולא להגיע, זוהי בריחה".

אחד המקרים הקשים בו טיפלה כהן היה של תלמיד שאביו חלה, והוא היה היחד שיכול היה לטפל בו ולכן לא הגיע לבית הספר. "הייתי איתו בקשר, העברתי לו חומרי לימוד ודאגתי שיהיו לו מועדים מיוחדים למבחנים".

מ', תלמידת כיתה י"ב, שמרבה להבריז מספרת: "אני מבריזה מידי פעם, מכיוון שלפעמים אין לי כוחות להישאר בבית הספר, לשבת בכיתה וללמוד. ההורים שלי לא יודעים על כך, ואני מאמינה שאם הם היו יודעים הם היו כועסים מאוד עליי".

ומה את עושה כשאת מבריזה?
"רוב הזמן אני הולכת הביתה. לפעמים אני הולכת לקניון עם חברות. לבית הספר יש הגבלות על מספר הפעמים שאפשר להיעדר, וכעברתי את המכסה, המנהלת זימנה אותי לשיחה".

לעומתה, נטלי אלין, אף היא תלמידת כיתה י"ב לא הבריזה מעולם, אם כי יש לה 5-3 חברות שכן מבריזות.

אלין מספרת על ניסיונות שעשו חבריה לשכנע אותה להצטרף אליהן: "חוויתי לחץ חברתי לבוא ביחד איתן בזמן שלמדתי. הן אמרו לי להבריז ושלא יקרה לי שום דבר אם אני אנסה, אבל לא הברזתי. מאז הן לא שואלות אותי יותר, מכיוון שהן יודעות שזה לא יקרה".