נדב כהן-גל בן 17 וחצי גילה לפני שלוש שנים שהוא חולה בסוכרת. בהתחלה זה לא היה קל, היום זה כבר חלק ממנו
| מאת: מאי זכריה
נדב כהן-גל, בן 17 וחצי חולה בסוכרת. המחלה התגלתה אצלו לפני כשלוש שנים, כשהיה תלמיד בכיתה ט'.
"אני, אימא ואחותי התאומה ירדן, הלכנו לרופא המשפחה בקופת חולים כדי לקבל אישור להתחיל להתאמן בחדר כושר", נזכר נדב. "ניצלתי את ההזדמנות ושיתפתי את הרופא בבעיה שלי – שתיית מים מרובה, רעב וכעס".
בהתחלה הרופא שתק, ואמר בקול מרגיע: "אני ארצה שתיסעו לחדר המיון בסורוקה, כדי לשלול אפשרות של סוכרת".
"מאותו רגע", ממשיך נדב, "ניסינו להרגיע אחד את השני והיינו בטוחים שזו אי-הבנה, ושזה בכלל לא קורה".
בני המשפחה נסעו לבית החולים בתקווה להשתחרר מיידית, אלא לאחר שעברו את דלת חדר המיון, הם נשארו שם במשך חודש.
יש סוגים שונים של מחלת הסוכרת שכולן נגרמות בגלל בעיה כלשהי בייצור אינסולין או בקליטתו. מדובר במצב שבו הלבלב אינו מסוגל לייצר כמות מספקת של אינסולין כדי למנוע היפו (רמות נמוכות) ואינו מסוגל להפחית את כמויות הייצור כדי למנוע היפר (רמות גבוהות של אינסולין בדם).
לאחר שלמד את סודות המחלה, סימניה ודרכי ההתמודדות איתה, הוא הרבה פחות מתרגש: "חוץ מזה שזה כואב, לא ניתן לעיכול, מפריע ושונה, זה בעצם בסדר. אני חושב שהסוכרת היא עוד שלב בחיים. נכון שאני קצת שונה מכולם, אבל אולי זה בעצם טוב. הסוכרת, לפחות אצלי, בונה עצמאות, אני דואג לעצמי יותר ואני יותר ביקורתי למה שקורה סביבי, יותר מבין שאפשר להגיד אפילו שהסוכרת גילתה בי צד שלא הכרתי".
איך אתה מתמודד עם הסוכרת?
"אני חושב שכל יום שעובר זה סוג של המשך והתמודדות עם המחלה. אני מתרכז בדברים החשובים כמו הלימודים, החברים, המשפחה שלי ובעיקר עכשיו בונה לי עתיד. אני מאמין שכל דבר שקרה לי קרה לטובה, במיוחד שאין דרך חזרה ועדיך להתמיד בעניין הטיפול במחלה, וזה עדיף מאשר להזניח".
מותר רק לראות | צילום: shutterstock, מתוך camoni.co.il
הכי אחי! 