בליינים פוקדים את מועדוני הריקודים בעיקר בסופי שבוע. אבל למה עוד יש כאלה ששותים וכן נוהגים?
| מאת: מור כהן
במסגרת תהליך הגלובליזציה, אימצה ישראל, כמו שאר מדינות המערב גם את תרבות הבילוי והמועדונים.
אם בשנות ה-60', ה-70' וה-80' הייתה תל אביב המרכז הבלתי מעורער של חיי הלילה של ישראל וצעירים מכל רחבי הארץ נסעו אליה כדי לבלות ולהרגיש חו"ל, הרי שהחל משנות ה-90', ובעיקר בשנות ה-2000, גם הפריפריה תפסה מקום של כבוד בתרבות המועדונים.
באר שבע אינה יוצאת דופן מהבחינה הזו, ושמו של מועדון "הפורום" מוכר לא פחות מ"האומן 17" בירושלים או "האנגר 11" בתל אביב.
גל חמו בן 21, מרבה לבלות במועדון הפורום שבעמק שרה, והוא עושה זאת פעמיים בשבוע.
עבורו, לבלות זה "להשתחרר, ליהנות, לצחוק ולשתות".
כדי להיכנס למועדון הוא משלם 60 שקל, "וספציפית בפורום, מחירי השתייה זולים יחסית".
רינת סנדרוסי (18 וחצי) מבלה אף היא בפורום, אך היא מסתפקת בפעם בשבוע. לפעמים היא מבלה גם ב"ברקה".
עבורה לבלות זה להיות עם החברות סביבה: "זה עושה אותי שמחה", היא אומרת. לגבי השאלה היא ההוצאות על בילוי גבוהות, היא מוסיפה: "זה עסק יקר למי ששותה, ומגיע למקום וחוזר הביתה במונית".
מסיבות
מסיבה היא אירוע חברתי, שאמור לשעשע ולענגאת המשתתפים בו. לעתים יש לו משמעויות דתיות, תרבותיות או עונתיות, אך המונח "מסיבה" מתייחס להיבט החברתי של ההתכנסות.
קיים קשר בין מסיבות לבין חגיגות וחגים דתיים או תרבותיים, אבל מסיבות נערכות בדרך כלל על ידי גורמים פרטיים או מסחריים והינן לרוב לא פורמאליות. כמעט כל אירוע או עילה יכולה לשמש כ"סיבה למסיבה".
בדרך כלל נערכות מסיבות לרגל ימי הולדת, חתונות, ימי שנה, מסיבת רווקים, נישואים ויום נישואים. לעתים נערכות מסיבות בעסקים המיועדים לכך – מועדונים ודיסקוטקים – אך לעתים נערכות ומאורגנות מסיבות באופן פרטי או תחת כיפת השמיים.
דיג'יי Dottex&Evi
אביתר ישעיהו, דיג'יי Dottex&Evi, שמתקלט מגיל 14, עוסק בכך כבר שמונה שנים, וכיום הוא מופיע בעיקר בחו"ל, במקסיקו, ברזיל ואירופה.
את המוזיקה שלו הוא יוצר בסגנונות הטכנו והטרנס.
"הקהל שמגיע למסיבות שבהן אני מופיע, מגוון ומורכב ממגוון של גילאים, מ-18 עד שנות ה-20 המאוחרות, אם כי באים גם אנשים בני 30+".
ישעיהו התחיל לעסוק בתחום בעקבות חלום ילדות, וכיום הוא אומר: "אני שמח שהצלחתי לגעת בחלום". וכן הוא טוען שזו פרנסה טובה. "אני עושה את זה באהבה, וכשזה בא מאהבה, המוזיקה מוצלחת וגם הפרנסה".
הזווית האחרת
במקביל להיותם מקומות בילוי והנאה, המועדונים מהווים לא אחת מוקד לצרות.
יותר מדי פעמים שמענו על סלקציות לא חוקיות למיניהן על רקע מוצא, או על דקירות ליד מועדונים שפרצו בגלל שבליינים היו שיכורים.
חברי כנסת ועמותות דוגמת האגודה לזכויות האזרח מנסים להגן באמצעות חוקים על הבליינים, אך לדאבוננו כמעט כל שבוע אנחנו נחשפים למקרים של סלקציות ואלימות. זאת מבלי להתייחס לתוצאות החמורות של נהיגה תחת השפעת אלכוהול לאחר בילוי בסוף שבוע.
לפי האתר של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, נהיגה תחת השפעת אלכוהול היא גורם סיכון עיקרי לתאונות דרכים ברמה כלל עולמית. הסיכוי להתרחשות תאונה עולה, ככל שרמת האלכוהול בדם עולה, והסיכוי של נהג שיכור להיות מעורב בתאונה קטלנית גבוה פי 17 בהשוואה לנהג שאינו נוהג תחת השפעת אלכוהול. בקרב נהגים צעירים הנוהגים בהשפעת אלכוהול, הסיכוי למעורבות בתאונה קטלנית גבוה אף יותר.
שתיית אלכוהול משפיעה על טווח רחב של כישורי נהיגה: הקשב של הנהג, תנועת העיניים של הנהג, עמידותו לסִנוור, התפיסה החזותית שלו, זמן התגובה שלו, יכולתו לכוון את הרכב (באמצעות ההגה), תהליך עיבוד המידע ועוד. נוסף על כך, נהיגה בהשפעת אלכוהול כרוכה לעתים בהתנהגויות מסוכנות אחרות כמו לדוגמה אי-חגורת חגירת בטיחות או נסיעה במהירות מופרזת.
בישראל יש בעיה ממשית של נהיגה תחת השפעת אלכוהול. בשנת 2010 נרשמה עבירת נהיגה תחת השפעת אלכוהול או סמים לעשרה נהגים שהיו מעורבים בתאונות קטלניות, ומספר ההרוגים בתאונות אלה עמד על 14 בני אדם. עם זאת, המידע הקיים על מעורבות בתאונות קטלניות בשל נהיגה תחת השפעת אלכוהול או סמים הוא חלקי ולא מדויק, והרשות הלאומית לבטיחות בדרכים מעריכה כי יש דיווח חסר על תופעה זו, וכי היקף התופעה גדול בהרבה מההיקף המוצג בנתונים הקיימים. מחקר שנערך עבור הרשות מצביע על רמת אלכוהול גבוהה מהמותר בחוק שנמצאה אצל 14.5% מהנהגים שנפגעו בתאונות דרכים ואושפזו ביחידות הטראומה.
כבר אמרו חכמים, "אם שותים, לא נוהגים" – מתי בני הנוער יבינו זאת?
אביתר ישעיהו. עושה שמח מתוך אהבה | צילום: מור כהן
לצפייה בסרטון של של השרוטונים על סלקציה, לחץ כאן
הכי אחי! 